שיחת טלפון לחוצה בעסקה הובילה להתקף לב – האם יוכר כתאונת עבודה?

האם אירוע חריג בתקופת לחץ עסקי עשוי להיחשב כתאונת עבודה? מקרה בו בעל חברה חש התקף לב עקב שיחת טלפון מתוחה במהלך משא ומתן למכירת עסקו, הוביל להכרעה מעניינת בבית הדין לעבודה.

רקע: הליך המכירה והלחץ הנפשי

בעל עסק בן 48 שאותו ננהל במשך שנים בתחום מוצרי מזון וציוד לבעלי חיים, שינה לאחרונה את המבנה המשפטי של עסקו והפך לעובד שכיר בחברת בע"מ שייסד. לאורך השנים הוא נאלץ להתמודד עם קשיים תפעוליים ועומס אישי, מה שגרם לו יחד עם רעייתו לחשוב על מכירת הפעילות.

תוך כדי חיפוש רוכשים החלה החברה לנהל משא ומתן ממושך עם גוף עסקי אחר, וזאת לקראת מכירה פוטנציאלית. המגעים נמשכו חודשים וגרמו לבעל החברה למתח ולחצים גוברים, בעיקר נוכח הקשיים והדרישות שהתעוררו תוך כדי.

האירוע החריג: דרישה לא צפויה בעיצומו של אשפוז

בחודש יולי 2022, כאשר העסקה עדיין לא הושלמה, חש בעל החברה ברע והובהל לבית החולים בשל כאבים בחזה. בעת אשפוזו קיבל שיחת טלפון מנציג מטעם הרוכשת, ובה הוצבה בפניו דרישה חדשה: להציג התחייבות בכתב מבעל הנכס בו פועל העסק, על כך שלא ישונו תנאי השכירות לאחר המכירה.

לדבריו, הדרישה הפתאומית הייתה מעבר ליכולתו, במיוחד כשהיה נתון להשגחה רפואית. השיחה הייתה מתוחה ונמשכה מספר דקות, עד כי רעייתו נאלצה לסיים אותה בעצמה כאשר חש שמצבו מחמיר. זמן קצר לאחר מכן לוקה האיש בהתקף לב ומועבר להליך רפואי דחוף.

• אירוע חריג בעבודה הוא מקרה או מעשה יוצא דופן, שאינו שגרתי לאדם במסגרת תפקידו.
• על פי ההליך המשפטי, כדי להכיר באירוע כתאונת עבודה, יש להוכיח קשר סיבתי ברור בין האירוע החריג לבין הנזק הרפואי שנגרם.

הטיעונים: האם הלחץ קשור ישירות לאירוע הלבבי?

בעל החברה טען במסגרת תביעתו כי שיחת הטלפון כללה דרישה חריגה, שלא עלה בידו לקיים, והובילה אותו לשיא הלחץ בו היה שרוי. לכן, לשיטתו, יש בכך אירוע חריג שמצדיק בדיקה רפואית האם אכן התקף הלב התרחש בעקבות אותו אירוע.

לעומתו, המוסד לביטוח לאומי סבר כי האירועים סביב המשא ומתן, גם אם היו קשים וממושכים, אינם חורגים מגדר השגרה של ניהול עסק, ולכן לא מדובר באירוע חריג כהגדרתו בחוק. עוד נטען כי אין די ראיות לקשר סיבתי בין שיחת הטלפון לבין אירוע הלב.

הכרעת בית הדין לעבודה

בית הדין לעבודה בחן את מכלול הראיות, וכן האזין לעדויות בני המשפחה. פסק הדין קובע כי שיחת הטלפון שהתקיימה במהלך האשפוז בלטה כאירוע חריג ברצף הלחצים המתמשכים סביב המכירה.

הזירה המשפטית ציינה, כי עצם קיומה של דרישה לא שגרתית – אותה לא צפה התובע ולמעשה לא היה יכול לעמוד בה במציאות בה היה נתון – ייחדה את האירוע והשפיעה עליו באופן חריג. כמו כן, העובדה שרעייתו של התובע התערבה וסיימה את השיחה העצימה את תחושת המצוקה והמעמסה הנפשית.

• ההגדרה המשפטית של "אירוע חריג בעבודה" מתייחסת גם למקרים בהם אירוע נפשי פתאומי, ולא רק תאונה פיזית, גורם לנזק בריאותי אצל העובד.
• בית הדין מחויב להורות על מינוי מומחה רפואי כאשר יש בסיס רפואי לקשר בין אירוע חריג בעבודה לפגיעה בריאותית.

המשך ההליך: מומחה רפואי יקבע

על פי פסק הדין, באופן תקדימי, הוחלט למנות מומחה רפואי שיבחן האם קיים קשר סיבתי בין השיחה המתוחה לבין ההתקף הלב. הוחלט כי אם המומחה יאשר חוות דעת חיובית, יוכר האירוע כתאונת עבודה לכל דבר – מה שיקנה לתובע זכויות בהתאם, כמו קצבאות פגיעה או פיצוי חד פעמי.

בפרקטיקה, משמעות ההכרה באירוע כתאונת עבודה היא שגם פגיעה שמקורה בלחץ נפשי חריג בתנאי העבודה – לאו דווקא בגורם פיזי – עשויה לזכות את הנפגע בזכויות מהביטוח הלאומי. מקרה זה מדגיש כי בתי הדין מודעים להשפעות הנפשיות של העבודה, ונותנים משקל לאירועים לא שגרתיים.

משמעויות משפטיות רחבות ועמדת המומחים

הכרה במקרה מסוג זה כתאונת עבודה עשויה להגדיל את המודעות לכך שפגיעות נפשיות ואירועים רפואיים חריפים, הנגרמים במהלך או בשל העבודה, יכולים להיכלל תחת מעטפת ההגנה הסוציאלית של דיני הביטוח הלאומי. כל מקרה ייבחן לגופו, בהתאם ללחצים שהופעלו והיטיב השפעתם על הנפגע.

יש לציין, כי קביעת הקשר הסיבתי תלויה לעיתים רבות בחוות דעת מומחה רפואי שמעיין בתיעוד הרפואי ובתיאור הנסיבות, ותפקידו להעריך האם יש קשר ברור בין האירוע החריג לבין הפגיעה.

• בתי הדין נדרשים לבחון ראשית כל, האם התרחש "אירוע חריג" בעבודה, שהוא חריג או יוצא דופן עבור העובד.
• רק לאחר מכן נבחן קשר סיבתי רפואי בין האירוע החריג לבין הנזק הבריאותי שנגרם.
• כל הכרעה נעשית בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי.

סיכום

הפסיקה האחרונה מדגישה את חשיבות בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו, ובפרט כשמדובר בפגיעות לב לדוגמה, שנגרמות בשל לחצים יוצאי דופן בעבודה. מינוי מומחה רפואי עשוי לקבוע האם המתח הנפשי שנגרם בשיחת טלפון חריגה מהווה בסיס חוקי להכרה בתאונת עבודה ולקבלת זכויות נלוות.

החלטות מסוג זה משקפות את ההבנה המתרחבת של מערכת המשפט כי מציאות העסקית המודרנית טומנת בחובה לחצים ונפגעים, שלעיתים קשים להגדרה במסגרת האירועים שהתורה המשפטית טיפלה בהם בעבר.