פציעה במהלך נופש עבודה תיחשב תאונת עבודה: החלטת בית הדין לעבודה

האם פציעה שהתרחשה בעת נופש מטעם העבודה מוכרת כתאונת עבודה? בית הדין לעבודה דן לאחרונה בשאלה זו בעקבות מקרה בו עובד נפצע במהלך טיול מאורגן של המעסיק.

הרקע לאירוע: נופש במימון העבודה שהסתיים בפציעה

העובד, בשנות ה-40 לחייו ומועסק בארגון ציבורי, השתתף בסוף 2021 בסוף שבוע במלון בירושלים ביוזמת ומימון המעסיק. הנופש כלל מגוון פעילויות חברתיות, וביניהן סיור מודרך בשוק מחנה יהודה לעובדים שהשתתפו בטיול.

ביום השני לנופש התקיים הסיור, ובסיומו חזרו העובדים באוטובוס למלון. בעת ההגעה למתחם המלון, התנגש האוטובוס בעמדת שמירה והתנפצו חלונות הרכב. בעקבות התקלה פרצה בהלה בקרב הנוסעים. העובד סיפר כי לרגע חשש שמדובר בפיגוע, ומיהר לקום ולברוח בניסיון להימלט מהמקום. כתוצאה מכך סובב את הקרסול ונחתך ברגלו, ונזקק לטיפול רפואי לאחר האירוע.

המאבק על ההכרה: מסע בין הרשויות

מיד לאחר המקרה, פנה העובד אל המוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר בפציעה כתאונת עבודה. הצדדים חלוקים היו בשאלה – האם נופש שהתקיים ביוזמת העבודה, והפעילויות הנלוות לו, אכן נחשבים כחלק מהעבודה בפועל לצורך ההכרה בתאונה.

הביטוח הלאומי סירב לעמדת התובע, בטענה כי נופש מהווה פעילות חברתית בלבד ולא קשורה במישרין לעבודתו של העובד. עוד סבר הביטוח הלאומי, כי במצב זה אפילו אם תוכר הנסיעה כחלק מהנופש, ההתרחשות עצמה אירעה במהלך חזרה מסיור שהוא "פעילות נלווית לפעילות נלווית", דבר שלטעמו שולל את המעמד של תאונת עבודה מהאירוע.

הכרעת בית הדין: פעילות נלווית לעבודה

השאלה המרכזית שעמדה לפני בית הדין הייתה – האם פעילויות נופש מסוג זה הן "פעילות נלווית לעבודה". ההגדרה המשפטית של תאונת עבודה עוסקת, בין היתר, בזיקה שבין האירוע לבין אופן ארגונה ומימונה של הפעילות על ידי המעסיק, והמטרה החברתית-תעסוקתית שמאחוריה.

החלטת בית הדין ציינה כי המעסיק היה שותף מלא לארגון והוצאת הטיול לפועל. כמו כן, הוכח כי במקרים דומים בעבר, השתתפות העובדים בנופש נחשבה מצופה וחלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית. התובע העיד בפני השופט כי נהוג היה לראות בעין לא יפה אי-השתתפות של עובדים בנופש, וישנה ציפייה ברורה מצד הממונים לקחת חלק בפעילויות מסוג זה.

בית הדין הדגיש, כי אין מדובר בנופש "סתמי" בלבד או יציאה לחופשה פרטית, אלא ביוזמה מגובשת של המעסיק, שמטרתה בין השאר להגביר את תחושת הלכידות והגיבוש החברתי של העובדים. הפעלת גיבוש מסוג זה, שכללה אף העברה מאורגנת וסיור קבוצתי, נחשבת לפעילות נלווית לעבודה גם לפי דיני העבודה. אירועים מסוג זה, כשהם ביוזמת המעסיק ובתמיכתו, נחשבים פעמים רבות כהמשכה של המסגרת התעסוקתית אף שמתקיימים מחוץ לתחומי העבודה הפיזיים.

המשמעויות והשלכות הפסיקה

ההכרה בפציעה כתאונת עבודה משמעותה פתיחת זכויות וביטוחים סוציאליים עבור העובד. מבוטח שנפצע במהלך פעילות שנחשבת כקשורה לעבודה – יש לו אפשרות לקבל דמי פגיעה, טיפולים, ושיקום לפי הכללים, כמו גם נכות (אם תיוותר).

הפסיקה עוסקת גם במבחנים נוספים – בראשם, האם לפעילות יש זיקה לתחום העבודה, ומה הייתה עמדת המעסיק ביחס אליה. במקרה זה, בית הדין קבע כי הגורמים הנדרשים התקיימו: המעסיק היה מעורב בתכנון, השתתפות העובדים נחשבה לחובה לא רשמית, והנסיעה והסיור היו בשליטתו ובעידודו של המעסיק, לרבות הסעות מאורגנות.

באשר לאירוע הפציעה עצמו, צוין כי הנסיעה באוטובוס, במסגרת הסיור שאורגן לעובדים ושבו השתתף התובע מטעם העבודה, היא חלק אינטגרלי של הפעילות. הפחד מההתנגשות והחשיבה שמדובר בפיגוע חיזקו אצל בית הדין את המסקנה שלתובע לא הייתה שליטה סבירה על הנסיבות, והפציעה אירעה כחלק מהתגובה הטבעית לאירוע מלחיץ. זוהי תגובה אנושית צפויה למקרה פתאומי במרחב ציבורי, במיוחד בעידן בו עובדים חוששים מאירועים ביטחוניים.

מה קובע הדין ומה צפוי הלאה?

ההגדרה של "תאונת עבודה" לפי הדין כוללת לא רק תאונות שהתרחשו ממש בעת או במקום העבודה, אלא במקרים מסוימים גם אירועים שהתרחשו במהלך פעילות נלווית ביוזמת המעסיק. הפרשנות שסיפק בית הדין מדגישה את חשיבות בחינת נסיבות כל מקרה לגופו, ואת חשיבות המטרה וההקשר הארגוני של הפעילות בה אירעה הפציעה.

בפסק הדין נקבע כי מן הראוי להכיר בעובד כנפגע עבודה, והביטוח הלאומי הונחה לבחון את המשך ההליך – לרבות אפשרות למינוי מומחה רפואי או קבלת התביעה בהתאם למסמכים שהובאו.

• ההכרה בתאונה כקשורה לעבודה מותנית בבחינת מבחני זיקה תעסוקתית ואחריות המעסיק לאירוע.
• משמעות ההכרה: קבלת זכויות סוציאליות, פיצוי והגנה מפני פגיעות עתידיות שנגרמו כתוצאה מהאירוע.
• בכל מקרה דומה ממליצים להיוועץ עם עורך דין העוסק בדיני ביטוח לאומי, אשר יוכל להעריך את סיכויי ההכרה בפעילות חוץ-משרדית כחלק מהעבודה.

מקרה זה מהווה דוגמה להרחבת ההגדרה של פעילות נלווית לעבודה, ומחדד את המשמעות המשפטית של פעילויות חברתיות מטעם המעסיק.