עובדת שנפצעה בדרך לחיסון קורונה זכתה להכרה כנפגעת עבודה

עובדת קופה בסופרמרקט הוכרה כנפגעת עבודה לאחר שמעדה בדרכה לקבל חיסון קורונה – חיסון שנדרשה לקבל כתנאי להמשיך בתפקידה. פסק הדין מדגיש כי הפציעה אירעה בנסיבות המהוות חלק מתהליך העבודה, ולאור הוראות המעסיק.

הרקע לאירוע: דרישה להתחסן במסגרות עבודה

העובדת, בת 65, מועסקת כקופאית בסניף מרכזי של רשת מרכולים באזור המרכז. בתחילת 2021, לאחר תקופה של סגרים והגבלות בשל מגפת הקורונה, הורתה הנהלת הרשת לעובדים לבוא להתחסן. החלופה שהוצגה לעובדים, אשר באו במגע יומיומי עם קהל, הייתה להציג בדיקות שליליות מדי שבוע או לצאת לחופשה ללא תשלום עד לקבלת החיסון. העובדת, שכבר קיבלה שתי מנות חיסון, התבקשה להשלים את החיסון השלישי, המכונה "בוסטר".

בהמשך לכך, קבעה העובדת מועד לקבלת החיסון, והיה ברור לה שהיעדרות מהחיסון תוביל להפסד ימי עבודה. לדבריה, המשך העסקתה ופרנסתה היו תלויים באותו חיסון.

התאונה בדרך – ותוצאותיה

בבוקר החיסון, בעת שביקשה להספיק לאוטובוס בדרכה למרכז החיסון, מיהרה העובדת לתחנת האוטובוס. בדרכה, נתקלה במדרכה גבוהה, נפלה ונפגעה באצבע ידה הימנית – שבר בקמיצה. בנוסף, נחבלה בראש ובצלעות. למרות הפציעה, המשיכה העובדת אל מרכז החיסונים, ולאחר מכן פנתה לקבלת טיפול רפואי דחוף.

• בבדיקה רפואית ראשונית נרשם כי היא סובלת מכאבים, הגבלה בתנועה ונפיחות.
• בהמשך הופנתה לחדר מיון, שם קובעה האצבע ונקבעה לה חופשת מחלה של שבוע ימים, עם צורך בהמשך טיפול.

המחלוקת המשפטית: האם מדובר בתאונת עבודה?

ההכרה בפציעה כתאונת עבודה לא הייתה מובנת מאליה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה בטענה שהפציעה אירעה בדרכה לחיסון, ולא בדרכה לעבודה. עוד נטען כי באותה תקופה הופעלו הנחיות חיסון כלליות באוכלוסייה, ואין קשר ישיר לעבודה או לדרישות המעסיק.

בהגנה שהגישה לבית הדין, עמד הביטוח הלאומי על כך שקבלת חיסון אינה מהווה חלק בלתי נפרד מהעבודה, והמקרה אינו נכנס להגדרות המקובלות לתאונת עבודה – פציעה המתרחשת בשעה או עקב עבודתו של אדם או בדרכו מהבית למקום העבודה וחזרה.

• ההגדרה המשפטית של "תאונת עבודה" קובעת כי יש להראות קשר ישיר בין האירוע לבין עיסוקו של העובד או דרישת המעסיק.
• המוסד לביטוח לאומי אף טען שכל עובד במדינה יכול היה להיפצע בדרך למתחם חיסונים, ולא מדובר בייחוד לתחום עיסוקה של העובדת.

פסק הדין והשלכותיו

שופט בית הדין לעבודה דן בטענות הצדדים וקיבל את עמדת העובדת. בהחלטתו נקבע כי החיסון בוצע בשל דרישה ספציפית של המעסיק, שנבעה מאופיה של עבודתה – שירות יומיומי לאנשים רבים והצורך לשמור על בריאותם ובריאות העובדים. השופט ציין כי איום ההוצאה לחופשה ללא תשלום, שהופנה לעובדים שלא יתחסנו, מחזק את הקשר בין החיסון לדרישות העבודה.

בפרט, עמד השופט על שלושה אלמנטים שמשמעותיים לעניין הקשר לעבודה:

• המועד בו אירעה התאונה – סמוך לזמן הדרישה להתחסן על ידי המעסיק;
• העיתוי – בשעות הבוקר לפני תחילת משמרת;
• המקום – בדרך מהבית לאמצעי התחבורה הציבורית בדרכה למתחם החיסונים לצורך מילוי הדרישה התעסוקתית.

על רקע אלה, קבע בית הדין לעבודה כי האירוע עומד בהגדרות של תאונה בעבודה, תוך שילוב נסיבות יוצאות דופן שנבעו מהמציאות במהלך מגפה ודרישות ספציפיות של המעסיק להגן על הציבור והעובדים.

פסק הדין הבהיר כי גם כאשר הדרישה לחיסון מופנית לכלל האוכלוסייה, נסיבות המקרה הפרטי והצורך של המעסיק למנוע פגיעה בעובדים ובלקוחות, מעניקים לאירוע אופי תעסוקתי מובהק. ההגנה שהעניק המעסיק לעובדיו ולעצמו – באה לידי ביטוי בדרישת החיסון כמחסום להתפשטות הנגיף וכחלק ממדיניות עסקית מתבקשת.

משמעות והשלכה רחבה

מקרה זה מדגים כיצד הגדרה משפטית של תאונת עבודה מתגמשת בהתאם לתקופה ולנסיבות חדשות, במיוחד באירועים הקשורים לבריאות הציבור ולחובות מעסיקים בעת אירועים חריגים דוגמת מגפות. קביעת בית הדין מהווה תקדים חשוב: כאשר עובד פועל לצורך מילוי דרישות המעסיק גם מחוץ לתחומי מקום העבודה, אירוע הפציעה עלול להיחשב כחלק ממערכת העבודה לצורך חישובי פיצוי וזכויות סוציאליות. עבור עובדים רבים – זו הגנה נוספת במקרים בהם נדרשים למלא אחר הוראות שקשורות לבריאות במקום עבודתם.

עם זאת, בתי הדין לעבודה בוחנים כל מקרה לפי נסיבותיו, ואין במסקנות פסק הדין כדי לקבוע הלכה גורפת לכל מקרה אחר. פרטיך האישיים, מהות הדרישה וההקשר התעסוקתי – כל אלה יהוו מרכיבים בהכרעה.

סיכום

עובדת בסופרמרקט שנפצעה בזמן היענות לדרישת המעסיק להתחסן נגד קורונה, זכתה להכרה בפציעתה כתאונת עבודה. פסק הדין מחדד את האחריות שיש למעבידים כלפי עובדיהם גם בתקופות חריגות ומורכבות, וקובע שפעולות לצורכי עבודה, הנעשות מכוח דרישה תעסוקתית, עשויות לזכות להגנה משפטית רחבה.