סוהר לשעבר שקיים קשרים אסורים לא יוכר כנכה מהשירות

בפסק דין שניתן לאחרונה, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי סוהר מרשות בתי הסוהר שפוטר בשל ניהול קשרים אסורים עם אנשי עולם הפשע, לא ייהנה מהכרה כנכה המדינה, זאת למרות טענתו לנכות נפשית בעקבות ההליכים המשפטיים שהתנהלו נגדו. ההחלטה מגיעה לאחר שערכאה קודמת קיבלה את תביעתו להכרה, אך ערעור שהוגש על ההחלטה התקבל, ונקבע כי פיטוריו נבעו מהתנהגות שאינה הולמת, המונעת קבלת זכויות כנכה מדינה.

רקע: פיטורים בעקבות יחסים חשאיים

הסוהר שירת בשירות בתי הסוהר במשך כעשור, בין השנים 2005 עד 2015. במהלך שירותו, נחשפה העובדה שלמעשה קיים קשרים אישיים עם אסירים ובני משפחותיהם, חלקם בעלי קשרים לעולם הפלילי. מידע זה עלה לאחר חקירה פנימית מורכבת, במסגרתה עלה חשד לפעילות פסולה, בה נטען כי הסוהר השתמש בטלפון נייד סמוי ונפגש עם עבריינים לאחר שעות העבודה.

בחודש דצמבר 2014, נעצר הסוהר ונחקר בחשד למעורבות בהעברת מידע ואף בשיבוש נהלים פנימיים, אם כי לא הוגש נגדו כתב אישום פלילי בעבירת סמים. לאחר חקירה והשעה, נערך לו שימוע שבסיומו, במאי 2015, הודיעו לו על פיטוריו בנימוק של הפרה חמורה של חובות השירות.

• בית המשפט הדגיש את חומרת ההפרות ואת הפגיעה האפשרית באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
• הוועדה קבעה בעבר כי נכותו הנפשית קשורה ללחצים שנבעו מהחקירות ומההליכים שננקטו נגדו, אך פסק הדין של המחוזי שינה את התמונה באופן מהותי.

הדיון המשפטי: סייג ה"התנהגות הרעה והחמורה"

ליבת ההכרעה האם ניתן להעניק תגמולים במסגרת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) נגעה למונח "התנהגות רעה וחמורה". מונח זה, המופיע בלשון החוק, מאפשר לשלול הכרה במי שנכותו או בעייתו הבריאותית נוצרה על רקע עבירות משמעת חמורות – בין אם נעשו במודע ובין אם מתוך רשלנות – ושאותן לא ניתן להקל ראש בהן.

המחוקק כבר קבע כי מי שפעל בדרך זו, יישלל ממנו הזכאות לקבלת הטבות מהמדינה, למעט במקרים חריגים של עוני קיצוני או אובדן כושר השתכרות – אך כאן קבע בית המשפט כי אין המדובר במקרה כזה, שכן כלכלית לא עומד האזרח ברף המצדיק את החריג.

• לא תמיד נדרש כתב אישום פלילי – די בפירוק היחסים האסורים וביצירת אווירה מסוכנת בכלא.
• קשר עם גורמים עברייניים כשהוא מוסתר מממונים, חותר תחת יסודות השירות הציבורי.

נקודת המחלוקת: עצם הקשרים האסורים

לאורך הדיון, התברר כי אין הכרח להוכיח כי הסוהר עסק בעבירת סמים או גרם נזק בפועל; די בכך ששמר על קשרים אישיים אסורים בניגוד לנהלים והסתיר אותם. לפי הכרעת השופטים, המעשים עצמם – קיום קשרים עם עבריינים ושימוש באמצעים להסתיר זאת – מספיקים להגדרת ההתנהגות כ"רעה וחמורה". לפי קביעתם, סוהר הנותן ידו לפעילות כזו מסכן את בטיחות הכלואים, גורם לפגיעה בעבודת עמיתיו ולערעור תדמית שירות בתי הסוהר.

חברי ההרכב המחוזי הדגישו כי לא היה מקום להסתפק בהעדר הוכחה פלילית. משנקבע כי הפר את חובת האמון – יסוד מרכזי ומהותי במערכת הביטחון וענף הכליאה – אין זכאות להכרה כנכה מהשירות הציבורי.

• הימנעות מערעור על פיטוריו מצביעה, לדעת השופטים, על קבלה שבשתיקה של ההחלטה בדבר הפסקת עבודתו.
• כל ניסיון להפריד בין תפקודו המקצועי לבין התפנית הנפשית, נטען, אינו עומד במבחן ההיגיון כשעילת הלחץ הנפשי היא מעשיו הבלתי חוקיים.

סיכום: חשיבות השמירה על טוהר המידות

ההכרעה שניתנה מדגישה בפני עובדי מערכת הביטחון – ובפרט סוהרים – את המשמעות הרבה שיש לשמירה על נורמות, יושרה ואתיקה מקצועית. יחסים בלתי הולמים עם גורמים עברייניים, אפילו אם אינם משליכים ישירות על ניהול הכלא או על הופעת עבירות קשות אחרות, מובילים לשלילת זכויות והטבות באופן גורף, ללא צורך בהליך פלילי מלא.  

במקרה הנוכחי, בית המשפט מצא כי אין מקום להכיר בסוהר כנכה מדינה, זאת חרף ההשלכות הנפשיות עליהן דיווח, שכן מעשיו הם שגרמו למצבו ולא כוחות חיצוניים או תאונות עבודה. בשל נסיבות השירות ולאור הקביעות המקצועיות והמשפטיות, לא הושתו על הסוהר הוצאות נוספות, אך יחד עם זאת – ההכרעה ברורה: שירות ציבורי מחייב נאמנות מוחלטת, וכל סטייה ממנה כרוכה באבדן זכויות מהותי.