מדביר שסבל ממחלה עצבית הוכר כנפגע עבודה: החלטת הביטוח הלאומי בוטלה

החלטה תקדימית בבית הדין לעבודה בתל אביב: עובד בתחום ההדברה, שסבל במשך שנים ממחלה עצבית, הוכר בסופו של דבר כנפגע עבודה, וזאת על אף עמדת הביטוח הלאומי שהתנגד לכך. פסק הדין מדגיש את חשיבות הבירור הרפואי המעמיק ואת תפקידו המרכזי של בית הדין בגילוי האמת.

רקע על המקרה: מדביר ומתלונותיו הבריאותיות

התובע, העוסק בהדברה במשך תקופה ארוכה, פנה למוסד לביטוח לאומי לאחר שהחל לסבול מתסמינים ממושכים של כאבים באצבעות ובצידי הרגליים, שכללו תחושת "שריפה" ומתיחות. על פי טענתו, מדבר במחלה עצבית המכונה "נוירופתיה של סיבים דקים". לדבריו, למחלה יש קשר ישיר בין העבודה הממושכת עם חומרי הדברה לבין הופעת התסמינים.

מושג "פגיעה בעבודה" מתייחס למצב שבו עובד נפגע במהלך עבודתו או כתוצאה ישירה ממנה. הכרה כזו מעניקה לעובד זכויות לקבלת פיצויים, תגמולים וטיפולים מהמוסד לביטוח לאומי.

עמדת הביטוח הלאומי והמומחה הראשון

תחילה נדחתה התביעה על ידי הביטוח הלאומי, שטען כי אין קשר סיבתי בין מצב התובע לבין תנאי עבודתו. המוסד אף תמך בחוות דעת של מומחה רפואי שקבע כי אין די ראיות לקשר כזה. בעקבות זאת, עתר התובע לבית הדין לעבודה בבקשה לבחון מחדש את עמדת המוסד. השלב הראשוני בהליך לא הביא לפריצת דרך, כאשר גם חוות דעת מומחה שמינה בית הדין עצמו לא השתכנעה בקיומו של קשר בין המחלה לתנאי העבודה.

• בתביעות נגד הביטוח הלאומי, רשאי בית המשפט למנות מומחים רפואיים מטעמו.
• לעיתים נוצרות מחלוקות משמעותיות בין חוות הדעת שמוגשות בתיק.

ערעור והחלטה למנות מומחה נוסף

התובע לא השלים עם דחיית תביעתו והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. כתוצאה מהערעור, הוחלט על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הנוירולוגיה. המינוי נועד לבחון מחדש את מכלול החומרים והמסמכים הרפואיים בתיק, ולאפשר גיבוש חוות דעת מעודכנת אובייקטיבית ועצמאית.

המומחה השני נטה בתחילה לעמדת קודמו, ולפיה לא קיים קשר ברור בין החשיפה לחומרים לבין המחלה. ואולם, לאחר שקיבל לידיו ממצאים מבדיקות נוספות שהציג התובע, שב לבחון את המקרה מחדש.

המומחה משנה את עמדתו והכרה במחלה

בחוות דעת עדכנית שהעביר לתיק, ציין המומחה כי הממצאים החדשים משכנעים אותו שאכן התובע סובל מנוירופתיה של סיבים דקים, מחלה עצבית אשר יש לה בסיס בקשר לעבודתו ולהיחשפותו התעסוקתית. חוות הדעת החדשה הביאה להתפתחות דרמטית ולחיזוק משמעותי של טענות התובע בעניין הקשר הסיבתי.

• בית הדין רשאי לבסס פסיקותיו על חוות דעת עדכנית ומשכנעת אף אם אינה תואמת חוות דעת קודמות.
• הכרה כ"פגיעת עבודה" מאפשרת לתובע לקבל זכויות רבות מול הביטוח הלאומי.

הסערה המשפטית סביב הבדיקות החדשות

בעקבות השינוי בחוות הדעת, פנה הביטוח הלאומי לבית הדין בטענה כי האופן שבו הועברו הבדיקות הנוספות אל המומחה היה כרוך בחריגה מהסכמות בין הצדדים. לטענת המוסד, לא קיבל את העובדה שמומחה נוסף יבצע בדיקות שלא הוסכם עליהן מראש. בהתאם לכך, חזר בו הביטוח הלאומי מהסכמתו למינוי המומחה וביקש להסתמך רק על חוות הדעת הראשונה, ששללה את הקשר הסיבתי.

שופטת בית הדין דחתה טענות אלה והבהירה כי עיכוב בירור מחלתו של התובע מסכל את חקר האמת, ותפקיד המוסד הציבורי הוא לאפשר חשיפת כל הנתונים לבחינת המקרה.

הכרעת בית הדין: הכרה ומסרים למוסד לביטוח לאומי

בהחלטתה קבעה השופטת כי חובתו של גוף ציבורי לדבוק בגילוי האמת ולסייע בחשיפתה – במיוחד כאשר מדובר בהכרה בזכאות של תושב המדינה. השופטת ציינה כי במצב שנוצר, לא התקבלה הסכמה ברורה באשר למניעת בדיקות נוספות, וכי התנגדות הביטוח הלאומי מהווה חסם בלתי סביר לנפגע להוכיח את מחלתו. לאור זאת, הורתה השופטת להכיר במחלת התובע כפגיעת עבודה, והטילה על הביטוח הלאומי לשלם את שכר טרחת עורכי דינו בסך 10,000 ש"ח.

• בחינת מכלול הראיות הרפואיות בתיק גוברת על ויכוחים טכניים בין הצדדים.
• מוסד ממשלתי נדרש להפעיל שיקול דעת לטובת בירור ענייני ומהותי.

החלטת בית הדין מהווה תקדים חשוב לנפגעי עבודה אשר מחלתם נגרמה מחשיפה ממושכת לחומרים מסוכנים. היא מדגישה את חובתו של בית הדין לשקול כל ראיה שמסייעת לחשיפת האמת, ומעבירה למוסדות הציבוריים מסר ברור בדבר היושר הנדרש מהם בהליכי תביעות.

סיכום

הכרה במחלה שנגרמה בעקבות עבודה עם חומרים מסוכנים מהווה הכרעה משמעותית בתחום זכויות העובדים וביטחונם הסוציאלי. החלטת בית הדין מדגישה את חשיבות הבירור הרפואי ואי חסימת דרכם של עובדים לחשיפת האמת ולמימוש זכויותיהם. המסר – על המוסדות הציבוריים לבחון כל תביעה בענייני עבודה ברצינות, בגמישות ובפתיחות, מתוך ראיית טובת התושב והצדק החברתי.