מאבק של כבאי לשעבר: לאחר שלושה עשורים – הוכר כנפגע עבודה בשל מחלת ריאות

כבאי לשעבר, בן 78, ניהל בשנים האחרונות מאבק ממושך מול המוסד לביטוח לאומי על הכרה במחלת ריאות שממנה סובל כפגיעה בעבודה. לאחר שלאחרונה נדונו התלונה והראיות בפני בית הדין האזורי לעבודה בצפון, הוא זכה להכרה ולפיצוי, כמעט שלושים שנה לאחר שפרש משירותו במערך הכבאות.

רקע: שירות ממושך בתנאים פיזיים קשים וללא מיגון ראוי

מהפרטים שהוצגו בבית הדין עולה כי האיש שירת ככבאי מבצעי במשך 22 שנה – החל משנות השבעים ועד מחצית שנות התשעים – במסגרת איגוד כיבוי אזורי בעמק הצפון. במהלך שנות עבודתו, השתתף באופן תדיר בכיבוי שריפות בשטחים פתוחים ובמבנים, לעיתים רבות ללא ציוד מגן מתאים. כתוצאה, היה חשוף לשאיפת עשן מזהם וחלקיקים מסוכנים על בסיס יומיומי, לעיתים בתנאים סביבתיים קשים.

למרות סיום שירותו, מספר שנים לאחר מכן התלונן האיש על בעיות נשימה. בשנת 2012, שבע עשרה שנים לאחר פרישתו, אובחן כסובל ממחלה ריאתית כרונית. מחלות ריאות מסוג זה, המכונות במונחים רפואיים COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), יכולות להיגרם משאיפת עשן וחלקיקים מזהמים לאורך שנים – חשיפה המקושרת לעבודה בסביבות מסוכנות כמו כיבוי אש.

שלבי ההליך המשפטי: מאבק של שנים מול עמדת הביטוח הלאומי

בשלב הראשון, ביקש התובע מהמוסד לביטוח לאומי להכיר במחלתו כרפואית הנובעת מעבודתו. בקשתו נדחתה – דבר שהוביל אותו להגיש תביעה נגד הביטוח הלאומי בבית הדין לעבודה. התיק נפתח באוקטובר 2018 והגיע לדיונים ממושכים.

כמקובל בתביעות להכרת מחלה כפגיעה בעבודה, נדרשה הכרעה רפואית בשאלה האם יש קשר סיבתי בין המחלה לעבודה. בית הדין מינה מומחית רפואית ראשונה, אולם זו קבעה שהתובע אינו סובל מ־COPD אלא מאסטמה – מחלה שונה במהותה. לאור הסברה כי עדיין קיים קשר אפשרי לעבודה, ביקש התובע למנות מומחה נוסף, אולם המומחה השני לא זיהה כל מחלת ריאות – מה שהעמיק את המחלוקת והקשה על בירור התביעה.

השלב המכריע: חוות דעת שלישית ששינתה את הכף

בהמשך הליך ארוך ומפותל מינה בית הדין מומחה רפואי שלישי. המומחה הזה, בניגוד לקודמיו, תמך בטענות התובע וקבע באופן ברור כי קיימת אצלו מחלת ריאות חסימתית כרונית על רקע חשיפה לאבק ולעשן בזמן עבודתו הארוכה ככבאי. חוות דעת זו התבססה, בין היתר, על תיעוד רפואי והיסטוריית חשיפה לאורך שני עשורים של שירות פעיל במערך הכיבוי.

• המומחה הדגיש כי מחלה מסוג COPD יכולה להתפרץ ולהתגלות גם שנים רבות לאחר סיום החשיפה התעסוקתית – תופעה מוכרת בספרות הרפואית והמשפטית.
• מאחר והאבחנה לא בוצעה בעת שירותו אלא שנים רבות מאוחר יותר, הובהר כי אין לשלול את קיומה של הקשר בין התנאים בעבודה לבין התפתחות המחלה.

התייחסות בית הדין: עיקרון ההכרעה במקרה של דעות רפואיות חלוקות

לאור שלוש חוות דעת רפואיות סותרות – אחת שמדברת על אסטמה, אחת שמכחישה כל מחלה ריאתית, וחוות דעת שלישית שמכירה במחלתו של התובע – נדרש בית הדין להכריע בין עמדות המומחים. שופט העבודה הדגיש כי ככלל, כאשר קיימת מחלוקת בין מומחים במקרים מסוג זה, הגישה הרווחת בבתי הדין לעבודה היא להעדיף את העמדה המיטיבה עם התובע – במיוחד כאשר יש חוות דעת התומכת בקשר הסיבתי בין תנאי העבודה למחלה.

• בית הדין פעל על פי עיקרון משפטי שלפיו במקרים של ספק סביר – יש להעדיף את עמדת התובע (המבוטח).
• נגזר מכך כי משעה שישנה מומחה אחד לפחות שקבע כי מדובר בפגיעה הקשורה לעבודה, תינתן לתובע ההכרה המבוקשת.

פסק הדין: התובע הוכר כנפגע עבודה וזכה לפיצוי

השופט קיבל את המסקנות של המומחה השלישי תוך שהוא דוחה את עמדת הביטוח הלאומי. בהתאם לקביעתו, הוכח כי התקיים קשר סיבתי בין מחלת הריאות מצידה של התובע לאופי ותנאי עבודתו ככבאי במהלך השנים. כמו כן, נקבע כי התובע זכאי לשכר טרחת עורך דין. סכום הפיצוי נקבע ל־5,000 ש"ח עבור ייצוגו המשפטי בהליך הארוך והמייגע.

• המקרה ממחיש את החשיבות שבהתעקשות על מיצוי ההליך המשפטי והגשת ערעורים, גם כאשר נדמה כי עמדת המוסדות הראשוניים שלילית.
• ההחלטה פותחת פתח להכרה במקרי מחלות ריאות נוספים שנגרמות מעבודות חשיפה לאבק, לעשן ולחומרים מסוכנים.
• הליך רפואי־משפטי מסוג זה עשוי להימשך זמן רב, ודורש סבלנות והכנה להליכים חוזרים ובדיקות רבות.

במקרה זה, ההתמדה וההתעקשות הביאו בסופו של דבר לצדקת התובע ולסיום עימות ממושך מול הגורמים המוסדיים.

המאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הנזקין והביטוח הלאומי בכל מקרה דומה.