טכנאי בחברת תקשורת שנפצע בהשתלמות הוכר כנפגע עבודה: ההשתלמות הוגדרה כ"פעילות נלווית"

הכרה תקדימית-מעשית: פציעה בהשתלמות הוכרה כפגיעה בעבודה לאחר שנמצא כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בצפון הארץ הכיר לאחרונה בפציעתו של טכנאי בחברת תקשורת גדולה, אשר החליק ברחבת הכניסה למלון במהלך השתלמות מקצועית שנמשכה מספר ימים באזור ים המלח, כפגיעה בעבודה. ההכרעה מדגישה את חשיבות הזיקה בין השתלמות מקצועית לבין תפקידו של העובד, ואת העובדה שהיעדרות המאושרת על ידי המעסיק, במסגרת פעילות שמקדמת את תפקידו, עשויה להיות מסווגת כפעילות נלווית לעבודה.

הרקע: החלקה בלובי מלון במהלך השתלמות מקצועית

העובד, הנדסאי וטכנאי אלקטרוניקה בהכשרתו, משמש כמנהל תחום תשתיות בחברת תקשורת גדולה. בסוף שנת 2021 הוא יצא להשתלמות מקצועית בת חמישה ימים במלון גדול באזור תיירותי, בליווי רעייתו. כבר ביום הראשון, בדרכו להיפגש עם עמיתיו לפני פתיחת סדרת הרצאות, הוא החליק על פס הדבקה בלוי שבלט מרצפת רחבת הכניסה ונפל בעוצמה על ידו השמאלית. כתוצאה מהנפילה, לדבריו, נגרם לו שבר שהצריך טיפול רפואי מיידי והביא להיעדרות מעבודתו.

לאחר התאונה פנה העובד למוסד לביטוח לאומי וביקש להכיר באירוע כפגיעה בעבודה – מונח המתאר פגיעה שאירעה לעובד במהלך עבודתו או בקשר אליה. בקשתו נדחתה, בנימוק שההשתלמות איננה חלק מהעבודה ואינה פעילות נלווית לה. בעקבות הדחייה הוגשה תביעה לבית הדין לעבודה, שבמסגרתה טען העובד כי ההשתלמות אושרה על ידי המעסיק ונועדה להרחיב את ידיעותיו ולהעצים את מיומנותיו הניהוליות והמקצועיות, ולכן יש לראות בפציעה שאירעה במהלכה כפגיעה בעבודה.

עמדת המוסד לביטוח לאומי מול טענות התובע

במסגרת ההליך טען המוסד לביטוח לאומי כי ההשתלמות לא הוגדרה כחובה, העובד הגיע אליה בנסיעה פרטית, ורעייתו הצטרפה אליו לחופשה, כך שלטענת המוסד מדובר באירוע בעל אופי אישי-חופשי יותר מאשר מקצועי-תעסוקתי. עוד נטען כי תכני ההשתלמות אינם קשורים באופן הדוק לתפקידו הספציפי של העובד, ולכן אין הצדקה להכיר בפגיעה שנגרמה במסגרתה כפגיעה בעבודה.

מנגד, התובע הדגיש שהמעסיק נתן אישור מפורש ליציאה להשתלמות, שכרו שולם כסדרו ולא נוכו לו ימי חופשה, ובתכנית ההשתלמות נכללו הרצאות מקצועיות ומיומנויות ניהול בסיסיות הרלוונטיות לתפקידו כמנהל צוותים. עוד צוין כי השתתפו בהשתלמות עובדים נוספים מאותה יחידה, דבר שמחזק את המימד הארגוני-מקצועי של האירוע.

הכרעת בית הדין: מבחני הזיקה ותכלית ההשתלמות

בית הדין קיבל את התביעה והכיר בהשתלמות כפעילות נלווית לעבודה. נקבע כי, גם אם לא כל הרצאה בהשתלמות נגעה ישירות לליבת תפקידו של העובד, מכלול התכנים נשא תועלת ממשית לעבודתו – בפרט בהיבטי ניהול, הובלת צוותים ושיפור מיומנויות רכות הנחוצות למנהל בתחומי התשתיות והטכנולוגיה. בנוסף, ההשתלמות אושרה מראש על ידי המעסיק, אשר הבהיר כי אינו מאשר באופן גורף השתלמויות אלא לאחר בחינת זיקתן לתחום העיסוק ולצרכי הארגון.

להלן הסממנים המרכזיים שביססו את הקביעה כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה:

• אישור מפורש מטעם המעסיק ליציאה להשתלמות, לאחר בחינת הרלוונטיות לתפקיד.
• המשך תשלום שכר מלא בתקופת ההיעדרות לצורך ההשתלמות, ללא ניכוי ימי חופשה.
• השתתפות עובדים נוספים מאותה יחידה מקצועית, המעידה על אינטרס ארגוני בהכשרה.
• תוכן ההשתלמות כלל לפחות הרצאה אחת רלוונטית ישירות לתפקיד, ואחרות שהעשירו יכולות ניהול רלוונטיות.
• נסיעה ברכב חברה, ולא ברכב פרטי, דבר המצביע על קשר הדוק למסגרת העבודה.
• הצטרפות בן/בת זוג כשלעצמה אינה שוללת את הזיקה המקצועית, במיוחד כשהם לא נטלו חלק בהרצאות ושילמו בנפרד עבור שהותם.

בית הדין הדגיש כי שאלת ההכרה בפעילות כ"נלווית לעבודה" נבחנת על פי המהות ולא על פי כותרת פורמלית. כאשר ההשתלמות מאורגנת או מאושרת על ידי המעסיק, נועדה להקניית ידע ומיומנות התורמים לעיסוקו של העובד, ומתבצעת במסגרת זמן עבודה או על חשבון המעסיק – הנטייה תהיה לראות בה חלק ממארג העבודה. בהתאם לכך, נקבע כי הפציעה שאירעה במהלכה באה בגדר פגיעה בעבודה.

המשמעות הכספית והדיונית: הכרה בפגיעה והוצאות

משהוכרה הפגיעה כתאונת עבודה, זכאי העובד למעטפת הזכויות הנובעות מדין: דמי פגיעה לפי תקופת אי-הכושר הרפואי, ובהמשך – בחינת נכות מעבודה, ככל שתיוותר פגיעה תפקודית מתמשכת. בנוסף, חויב המוסד לשאת בהוצאות משפט לטובת העובד בסכום של 5,000 שקלים. בית הדין ציין כי פסיקת ההוצאות משקפת את הצורך לעודד בירור אחראי של טענות המוסד ולהגן על זכות הגישה לערכאות של מבוטחים שנדחו בהחלטה מנהלית ראשונית.

מהי "פעילות נלווית לעבודה"?

במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי, המונח "פעילות נלווית לעבודה" מתאר פעולות הקשורות באופן מהותי לתפקיד או ליחסי העבודה, גם אם אינן מבוצעות בעמדה הרגילה או בשעות העבודה הקבועות. דוגמאות נפוצות הן השתלמויות, ימי עיון, סדנאות ארגוניות, פעילות גיבוש מקצועית והשתתפות בכנסים. כאשר הפעילות עומדת במבחנים של רלוונטיות לתפקיד, מעורבות ואישור המעסיק, והיעדרות איננה נזקפת לחובת העובד – עשויה להיווצר חזקה מהותית כי מדובר בהמשך ישיר של העבודה לצורך תחולת דיני הביטוח הלאומי על פגיעות שאירעו במסגרתה.

יש להבחין בין פעילות פרטית-חופשית של העובד לבין פעילות הנושאת תכלית מקצועית מובהקת. עצם קיומה של נסיעה לאתר נופש או הצטרפות בן/בת זוג אינה מבטלת את הזיקה המקצועית, כל עוד מבנה ההשתלמות, ההזמנה, התכנים והאישור הארגוני מצביעים על פעילות תעסוקתית. מנגד, אם הפעילות איננה מקודמת או מאושרת על ידי המעסיק, או שהיא מנותקת מתוכן עבודה – הנטייה תהיה שלא להכיר בה כפעילות נלווית.

השלכות מעשיות: המלצות לעובדים ולמעסיקים

פסק הדין מספק תזכורת חשובה לפעולה נכונה מראש, כדי לצמצם מחלוקות עתידיות מול גורמי הביטוח הסוציאלי ולחדד סטנדרטים ארגוניים:

• לעובדים: בקשו אישור כתוב ליציאה להשתלמות וציינו את הרלוונטיות לתפקיד. שמרו תכנית מפורטת של ההרצאות והסדנאות.
• למעסיקים: הקפידו על נוהל סדור לאישור השתלמויות, לרבות קריטריונים ענייניים של התאמה מקצועית והסדרת תקופת ההיעדרות מבחינת שכר.
• תיעוד: מומלץ לתעד השתתפות בפעילויות והימצאות באתר ההשתלמות במועד האירוע, לרבות דיווחי נוכחות, מיילים או הודעות ארגוניות.
• נסיעות ושילוב בני זוג: הצטרפות בן/בת זוג או בחירת אמצעי נסיעה אינם שוללים כשלעצמם את הזיקה המקצועית. עם זאת, טוב להבהיר מראש כי ההשתתפות בהרצאות היא של העובדים בלבד, וכי ההוצאות הפרטיות אינן באחריות המעסיק.
• רציפות שכר: תשלום שכר רגיל ללא ניכוי ימי חופשה בתקופת ההשתלמות הוא אינדיקציה משמעותית לקשר לעבודה.

סמכות בית הדין לעבודה ומסלול ההשגה

כאשר המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעה להכרה בפגיעה בעבודה, עומדת לעובד זכות לפנות לבית הדין לעבודה. ההליך נבחן כהליך אזרחי-סוציאלי, שבו העובד נדרש להוכיח כי התאונה אירעה במהלך העבודה או עקב העבודה, וכי מתקיים קשר סיבתי לפגיעה הרפואית. בית הדין אינו כובל עצמו לראייה אחת; הוא בוחן מקבץ נסיבות – מהות הפעילות, מעורבות המעסיק, תנאי ההעסקה, מסמכים ותכתובות, ועדויות – ומכריע על פי מאזן ההסתברויות המקובל בהליכים אזרחיים.

הכרעת בית הדין במקרה הנדון מתיישבת עם גישה פרשנית הרואה בהכשרות ובהשתלמויות חלק בלתי נפרד מעולם העבודה המודרני, ובעיקר של תפקידי ניהול, שבהם נדרשות מיומנויות רוחב והיכרות עם תחומים משיקים לטכנולוגיה, בטיחות, שירות וניהול משאבי אנוש.

סיכום: מסר ברור על זיקת ההשתלמות לעבודה

פציעתו של הטכנאי במהלך השתלמות הוכרה כפגיעה בעבודה, לאחר שנקבע כי מדובר בפעילות נלווית לעבודה בעלת תכלית מקצועית. המפתח היה זיקה מספקת בין תכני ההשתלמות לבין תפקידו, אישור המעסיק והסדרי ההעסקה בתקופה הרלוונטית. פסק הדין שולח מסר ברור: כאשר ההשתלמות מקדמת את תפקיד העובד ונעשית במסגרת שאושרה על ידי המעסיק, הפגיעות שנגרמות במהלכה עשויות לחסות תחת מעטפת ההגנה של דיני הביטוח הלאומי. מסר זה חשוב הן לעובדים והן למעסיקים, ומחייב תכנון ותיעוד מוקפדים של פעילויות מקצועיות מחוץ למשרד.