המהנדס מחברת החשמל קיבל הכרה חלקית: מינוי מומחה יבחן קשר בין עומס חריג להתקף חרדה

בית הדין לעבודה פסק כי יש למנות מומחה רפואי שיבדוק את הקשר האפשרי בין התפרצות התקף חרדה אצל מהנדס בחברה ציבורית, לבין יום עבודה חריג ומלחיץ במיוחד לאחר חזרתו מהשתלמות בחו"ל. החלטה זו מהווה שלב ביניים חשוב במאבק להכיר בפגיעה כנובעת מהעבודה, וזאת לאחר שביטוח לאומי דחה בתחילה את תביעתו.

השתלמות בחו"ל ועומס חוזר לפתע

המהנדס, אשר עבד במשך עשרות שנים באחת מחברות התשתית המרכזיות בישראל, שב לקבוצתו לאחר קורס השתלמות בחו"ל שנמשך מספר ימים. עם שובו, גילה לשולחנו ולרצפה משרדו ערימות רבות של תיקים, אשר הצטברו לטיפולו תוך כדי היעדרות קצרה. בנוסף לכך, החל לקבל באותו בוקר שיחות רבות ממנהלי שטח, שדרשו את התייחסותו המיידית לבעיות דחופות.

לדבריו, ההתמודדות הבלתי צפויה עם כמות חריגה של משימות, יחד עם הצורך בתגובה מיידית למספר גורמים שונים, יצרה לחץ רב ויוצא דופן. תוך זמן קצר החל לחוש סימנים גופניים של מתח רב: דופק מהיר, כאבי ראש חזקים ותחושת בהלה הולכת וגוברת.

המשבר הנפשי וההשלכות

המהנדס לא הצליח להירגע ופנה להודיע לממונה עליו כי אינו חש בטוב. הוא עזב את מקום העבודה מוקדם, אך גם בביתו המשיכו המחשבות המטרידות והרגשת החרדה להעצים. מאוחר יותר באותו יום הגיע אל רופאת המשפחה, והופנה להמשך בירור על ידי פסיכיאטר שהתייחס לכך שמדובר בהתקף חרדה. בעקבות האירוע נכנס לתקופת היעדרות ממושכת, עד לפרישתו מהחברה.

באמצעות תביעה שהגיש לביטוח הלאומי, ביקש המהנדס הכרה בפגיעה שנגרמה לטענתו כתוצאה ישירה מהאירוע החריג בעבודה. לטענתו, סמיכות הזמנים הברורה בין אותו בוקר עמוס ויוצא דופן לבין הופעת התסמינים הנפשיים מחזקת את הקשר בין הדברים.

טענות הצדדים: אירוע חריג מול מתח ממושך

ביטוח לאומי דחה את התביעה, בנימוק כי לא עלה מהראיות קיומו של אירוע חריג ומיוחד. על פי עמדתו, ניכר שמדובר במתח נפשי מתמשך שהעובד התמודד עמו תקופה ארוכה ולא במצב יוצא דופן.

לעומת זאת, בבית הדין לעבודה הדגיש התובע כי ייחודו של המקרה טמון בכך שמדובר באירוע חד-פעמי, בו הצטברו עומס חריג ושורת דרישות בו-בזמן ובאופן לא צפוי. נציין כי "אירוע חריג" הוא מונח המשמש במסגרת בדיקת זכאות לנפגעי עבודה, ומתאר מקרה שאינו חלק מהשגרה ועשוי להוביל לנזק פתאומי.

החלטת בית הדין: מינוי מומחה לברור הקשר

השופט הבכיר בבית הדין לעבודה קיבל את עמדת העובד במידה מסוימת, וקבע כי הונחה תשתית ראייתית לכך שבאותו יום אכן התרחש אירוע חריג מבחינת עומס וסוג התקלות שהצטברו לפתע לטיפולו. השופט הסביר שמבחינה אובייקטיבית, שילוב של תיקים רבים, טיפול בעבודות דחופות ופניות חוזרות מגורמי שטח – מייצר נסיבות חריגות אפילו אל מול תקופות עמוסות רגילות במחלקה.

עוד צוין בהחלטה כי חוות דעת רפואית שניתנה על בסיס סמוך לאירוע, יחד עם עדויות עובדים נוספים מהחברה, תומכות בגרסת התובע.

שלב הבא: בחינה רפואית של הקשר הסיבתי

במשפט עבודה, נדרש לעיתים למנות מומחה חיצוני לשם קביעת הקשר הסיבתי – כלומר, לבדוק האם האירוע החריג הוא הגורם המרכזי לפרוץ המחלה או הפגיעה הנפשית. בהחלטת בית הדין הובהר כי יש למנות מומחה מתחום רפואת הנפש, שייבחן לעומק את ההשתלשלות העובדתית והרפואית ויקבע האם בין עומס העבודה החריג והמפתיע לבין ההתקף הנפשי אכן קיים קשר ישיר וברור.

ההחלטה הזו אינה מהווה הכרה מוחלטת בפגיעה בעבודה, אלא משמשת צעד חשוב לקראת הכרעה סופית בסוגיה – אם אכן תוכר הפגיעה הנפשית כנובעת ישירות מהאירוע החריג, יעמדו בפני העובד אפשרויות לקבלת פיצוי והטבות שונות במסגרת מערכת הביטחון הסוציאלי.

סיכום

הפסק שניתן מהווה התקדמות עבור עובדים המתמודדים עם השלכות נפשיות של אירועים מלחיצים ויוצאי דופן בסביבת העבודה. מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין אירוע ספציפי במקום העבודה לבין התפרצות מחלה נפשית, עשוי לפתוח פתח להכרה בזכויות נוספות במסגרת הביטוח הלאומי. התיק ימשיך להיבחן, ותתקבל הכרעה רק לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית.