הישג משפטי לאלמנת יועץ השקעות: בית הדין הארצי לעבודה הכיר בקשר אפשרי בין פיטורים להתאבדות

החלטה תקדימית שניתנה לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה עשויה להוביל להכרה של גורמים נפשיים הקשורים לעבודה כסיבה לזכאות לקצבת תלויים. המקרה שהובא בפני שופטי הערכאה העליונה, עסק באלמנת יועץ השקעות שנמצא כי שם קץ לחייו לאחר השעיה ופיטורין מהבנק בו עבד עשרות שנים, על רקע חשדות לחוסר תקינות בהתנהלותו המקצועית.

הרקע העובדתי: קריסה לאחר שנים של נאמנות

היועץ, אדם שהקדיש את חייו המקצועיים לבנקאות במשך כמעט ארבעה עשורים, פוטר ממקום עבודתו לאחר שנחקר בפרשה מורכבת של התנהלות כלכלית לא תקינה בבנק שבו הועסק. הוא החל עבודתו בשנת 1977 והפך לעובד מוערך. ב-2015, בעקבות חקירה פנימית בבנק ומעורבות לכאורה בפרשת גניבה מכספי לקוחות מבוגרים, הושעה מעבודתו ונותק מהלקוחות, כשהוא נתון תחת עננה כבדה. לאחר כחודשיים סיים הבנק את העסקתו.

בני המשפחה והסביבה הקרובה תיארו אותו כאדם הזדהה עם מקום עבודתו, והמשבר שחווה בעקבות ההשעיה והפיטורים השפיע עליו באופן קשה במיוחד. במהלך 2015, כשנה אחרי סיום העבודה, ניסה לשים קץ לחייו, מבלי להצליח. בעקבות ניסיון זה הוכר בביטוח הלאומי כבעל נכות נפשית קבועה. שלוש שנים לאחר מכן, במכתב מהפרקליטות שבו דווח לו כי נשקלת האפשרות להעמידו לדין פלילי – שנותר ללא מענה מוחלט, ביצע נסיון נוסף להתאבד, הפעם קטלני.

ההליך המשפטי: דיון על הקשר בין התמודדות נפשית לעבודה

לאחר פטירתו, פנתה אלמנת היועץ לבית הדין לעבודה בדרישה להכיר באירועים שהובילו להתאבדותו כ"אירועים מיוחדים בעבודה" המזכים אותה בקצבת תלויים, כפי שנקבע לגבי נפגעי עבודה. לטענתה, הליך פיטורין כה טראומטי, על רקע כה חמור של השעיה ציבורית לאחר שנים של נאמנות למעביד, תרם לקריסתו הנפשית ולמותו.

התביעה הראשונית שהוגשה בבית הדין האזורי נדחתה, בטענה כי ההתרחשויות – השעיה ופיטורין – אינן עולות כדי "אירועים מיוחדים" כפי הנדרש בחוק, וכי לא קיימת זיקה ברורה בין אירועים אלה לבין ההתאבדות שאירעה שלוש שנים אחר כך.

הערעור והכרעת בית הדין הארצי

בערעור שהגישה האלמנה לבית הדין הארצי לעבודה, השתכנעו השופטים כי יש לבחון מחדש את הנסיבות. בית הדין קבע כי מחובתו לבדוק האם מדובר ב"אירועים החורגים משגרת העבודה" – מונח בפסיקה המתייחס לאירועים החורגים מהרגיל וכוללים, למשל, פיטורין פתאומיים או השעיה המשנה את מהלך החיים. השופטים קבעו כי עצם ההשעיה, בה נאסר על העובד הוותיק לקיים מגע עם לקוחות, ולאחר מכן פיטורין לאחר קריירה ארוכה, אכן מהווים אירועים חריגים ומשמעותיים בחיי העובד.

הפסיקה הדגישה כי אף שמות העובד אירע שנים לאחר האירועים, אין להסיק אוטומטית כי אין קשר סיבתי בין השנים וקיים צורך לבדוק כל מקרה לגופו, כולל אירועים מתמשכים והשפעתם על הנפגע. בית הדין הארצי החליט להחזיר את הדיון לערכאה נמוכה כדי למנות מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין ההשעיה והפיטורין לבין מצבו הנפשי של העובד ואף להתאבדותו. רק לאחר קבלת עמדה רפואית זו יוכרע אם האלמנה אכן זכאית לקבלת קצבת תלויים.

משמעות ההחלטה: להכיר גם בפגיעות נפשיות בעבודה

פסק הדין מבטא מגמה בולטת להגמשת ההכרה בפגיעות נפשיות כתולדה של אירועים מיוחדים במקום העבודה. המונח "אירוע מיוחד" מתייחס לאירוע שמקורו בעבודה אך הוא חריג – כך שהעובד לא היה אמור לצפות אותו או להתמודד עמו בשגרת יומו התעסוקתית. ההכרה בכך שנזק נפשי מתמשך יכול להיווצר גם חודשים ואף שנים אחרי האירוע, יוצרת פתח לתובעים במצבים דומים.

• בהליכי פגיעה בעבודה, יש להוכיח קשר בין סביבת העבודה או אירועים עיקריים בה לבין הפגיעה הנפשית.
• הפסיקה מחייבת מינוי מומחה רפואי בלתי תלוי שיבחן אם קיים קשר סיבתי משמעותי בין העבודה לפגיעה בנפש, לרבות מקרים של התאבדות.
• זכאות לתשלום קצבת תלויים ניתנת לאחר מות עובד – כאשר מובהר קשר בין אירועי העבודה והמוות.

סיכום: תקווה חדשה למשפחות במצבים מורכבים

ההחלטה להכיר בקשר האפשרי בין אירועים מיוחדים ובולטים במקום העבודה לבין הידרדרות נפשית – עד כדי התאבדות, מספקת תקווה למשפחות רבות המתמודדות עם שאלות של צדק לאחר אובדן קשה. המקרה שלפנינו ידון שוב בבית הדין האזורי לעבודה, תוך בחינת חוות דעת רפואית שתכריע אם מתקיים קשר משפטי בין הפיטורים לנזק הנפשי שגרם למוות. תוצאת ההליך עשויה להשפיע על עובדים ובני משפחותיהם שנפגעו נפשית מסיבות הקשורות בעבודה, ולעצב את גבולות הזכאות בביטוח הלאומי על רקע נשיאת עול רגשי ממושך.