האם שיחה מתוחה עם לקוח עשויה להיחשב כתאונת עבודה? מקרה מעניין נדון בבית הדין לעבודה

מקרה יוצא דופן נידון לאחרונה בבית הדין לעבודה במרכז הארץ, כאשר טכנאי שיניים עצמאי, בעל מעבדה לייצור שיניים תותבות, טען כי אירוע מוחי ממנו סבל נגרם בעקבות שיחת עבודה קשה עם אחד מלקוחותיו המרכזיים. פסק הדין מעניק הצצה למתח הקיים לעיתים בעסק עצמאי, ולשאלות המשפטיות סביב הכרה בנזקי בריאות הנגרמים כתוצאה ממתח רגשי חריג במקום העבודה.

האירוע החריג – כיצד הכל התחיל?

טכנאי השיניים, אדם כבן 55, מתפרנס זה עשרות שנים מייצור שיניים תותבות ושתלים במעבדתו, אותה הוא מנהל בשותפות עם קולגה ותיקה. לדבריו, ביוני 2020 נקרא אל לקוח מוכר למרפאה, לצורך העברת עבודות שביצע. במהלך אותה פגישה שהחלה בהתנהלות שגרתית, הופתע כאשר הלקוח פנה אליו בנימה נוקבת. במשך למעלה מ-40 דקות, כך סיפר, הוטחו בו האשמות על איכות עבודתו, לרבות טענות שרופאי שיניים אחרים התלוננו על תוצרים לקויים. השיא היה באיום מפורש להפסיק את הקשר העסקי עמו לאחר שנים של שיתוף פעולה – צעד שעלול היה להוביל לפגיעה ממשית בהכנסותיו.

לאחר הפגישה המתוחה, המתוארכת על ידי התובע כיום משמעותי בחייו, נותר שרוי בסחרחורות ובתחושת חולשה. עוד באותו לילה התקשה לישון, ולא הצליח לתפקד כרגיל בבוקר המחרת. במהלך יום העבודה הבא במעבדה, כאשר השותף הבחין במצבו והוטרד מהמראה, הלך מצבו והחמיר בסחרחורת ובזרועו חשה חולשה גוברת. לבסוף פונה לבית החולים, שם אובחן כי חווה אירוע מוחי – הידוע במונח הרפואי 'אוטם מוחי', תוצאה של חסימת כלי דם במוח.

האם זה נחשב תאונת עבודה?

בפנייתו לבית הדין לעבודה, הדגיש הטכנאי כי השיחה החריגה שיזם הלקוח, ולא שגרת יום העבודה, היא שעמדה ביסוד האירוע הרפואי המשמעותי. הוא טען כי לאורך שנותיו לא חווה עימות כה קשה או איומים כה ברורים לאובדן פרנסתו, ולכן מדובר באירוע חריג המופרד מתנאי עבודתו הרגילים – מונח משפטי המתאר נסיבות יוצאות דופן במקום העבודה, העלולות לגרום לנזק ישיר לבריאות העובד.

מן העבר השני, עמד ביטוח לאומי וטען כי מצופה מהעובד העצמאי לעמוד בלחצים ובאתגרים עסקיים, וכי לא הוכח שאכן האירוע הנ"ל שונה באופן מהותי משגרת העסקים בענף. במילים אחרות – לשיטתו, לא מדובר באירוע חריג, ומכאן שאין הצדקה להכיר באירוע מוחי שחווה כתאונת עבודה.

הדיון בבית הדין לעבודה והכרעת השופטת

השופטת הבכירה אשר דנה בתיק נדרשה לבחון האם אכן שיחת העבודה המתוחה עולה לכדי 'אירוע חריג' במשמעות המשפטית. בפסיקתה, קיבלה את גרסת התובע במידה רבה – לאחר ששמעה את עדותו הסדורה, וכן עדויות מהשותף ועד לרעייתו שתמכו בתיאור האירועים. נקבע כי התובע מעולם לא חווה עימות מסוג זה בעבודתו, וכי לא הסתפקו הפעם רק באי נעימות זמנית, אלא נאמרו דברים ונטען לאובדן פרנסה מיידי, מצב המוביל ללחץ בלתי רגיל.

• הלקוח נטען בפסיקתה של השופטת כ'הלקוח המרכזי והוותיק של המעבדה', כך שאיום ממשי לאובדן עיסוקו אכן במהותו חריג.
• לתובע לא היו בעבר תלונות או עימותים קשים דומים, והמשבר תפס אותו בהפתעה מוחלטת.
• עדויות סביבתיות תמכו בתיאור החריגות של השיחה ובתגובה הנפשית החריגה של התובע, שהמשיכה להחמיר לשעות שלאחר מכן.

עוד התייחסה השופטת לתיעוד הרפואי מהגעת התובע לבית החולים, אשר לא קשר בפירוש את האירוע המוחי לשיחה בעבודה. יחד עם זאת, היא סברה שאין בכך כדי לשלול את האפשרות הנסיבתית, במיוחד כאשר התיאור העובדתי בבית הדין מגובה בעדויות אמינות וברצף זמנים ברור.

החלטה: מינוי מומחה רפואי לבדוק קשר סיבתי

בסופו של דבר, הורתה השופטת על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. תפקידו יהא לבדוק האם קיים קשר סיבתי – כלומר, האם ישנה סבירות שהמתח החריג שחווה התובע עקב אירוע העבודה הוא שהוביל, באופן ישיר או עקיף, להתרחשות האירוע המוחי. מינוי מומחה מהווה שלב מהותי; רק אם המומחה יקבע שיש קשר כאמור, עשוי התובע לזכות בהכרה רשמית כנפגע עבודה על ידי הביטוח הלאומי.

ההחלטה מדגישה כי הדרישה להוכחת 'אירוע חריג' בעבודה אינה דורשת קשר ישיר ומידי, אלא יש לבחון את הנסיבות בכל מקרה לגופו, תוך מתן משקל לעדות העובד, ולרצף העובדתי המתואר.

סיכום: האם מתח נפשי מהעבודה הוא בסיס לתביעת פיצוי?

המקרה המחיש כיצד מתח חריג במקום העבודה – בייחוד לאדם עצמאי, עבורו לקוח בודד מהווה מקור פרנסה עיקרי – עשוי להוביל להשלכות רפואיות חמורות, גם אם אינן טראומתיות במובן הפיזי הרגיל של תאונת עבודה. המשפט הישראלי מקבל בשנים האחרונות יותר ויותר תביעות שעניינן נזקי גוף שנגרמו בשל עקה נפשית חריגה, אך נדרשת הוכחה קפדנית שהתנאים אכן חורגים מהשגרה וגרמו לקושי ממשי.

הכרעה סופית בתיק תתקבל לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה. כך או כך, מדובר בפסיקה שחשוב להכיר עבור כל עצמאי או שכיר, ובמיוחד עבור אלו שחווים עימותים חריגים במסגרת עבודתם.

הסבר משפטי: הכרה בפגיעה בעבודה – "תאונת עבודה", איננה מוגבלת לאירועים פיזיים בלבד, וכפופה לכך שיוכח שאירעה עקב העבודה ובמהלכה, ושקיים קשר ברור בין התרחשותה ובין הנזק הרפואי שאובחן. מקרים בהם מתח נפשי יוצא דופן הביא לקריסה בריאותית, דורשים לרוב בחינה מקצועית של העובדות ושל נסיבות החיים הייחודיות לכל תובע.

המאמר לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או רפואי, וכל המעוניין בכך מתבקש להיוועץ באנשי מקצוע מתאימים.