האם התקף לב שנגרם עקב מתח סביב מכרז יכול להיחשב כפגיעת עבודה?

מקרה יוצא דופן נדון באחרונה בבית הדין לעבודה, ובו בעל חברה שביקש להשתתף במכרז ציבורי טען כי המתח הכרוך בהגשת המסמכים בזמן השפיע באופן ישיר על מצבו הבריאותי והוביל להתמוטטות לבבית. האם מדובר בפגיעה בעבודה?

התביעה: התקף לב לאחר הגשת מסמכים למכרז

בתביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה בתל אביב ע"י בעל חברה בתחומי יבוא ושיווק ציוד ספורט, ביקש האחרון להכיר בהתקף הלב ממנו סבל למחרת הגשת מסמכי מכרז כ"תאונת עבודה". לדבריו, הלחץ שנגרם בעקבות החשש לאבד את האפשרות לזכות בעסקה גדולה הביא בסופו של דבר לאירוע הלבבי הקשה.

• המכרז היה לרכישת, אספקה והתקנה של ציוד ספורט לבית ספר באזור הדרום.
• התובע היה חייב להגיש ערבות בנקאית כתנאי לסיום צירופו למכרז.
• המרוץ נגד השעון להתחייבות להגשת מסמכי המכרז בבנק ובנסיעה ארוכה הביא אותו למצב נפשי מתוח במיוחד.
• יום למחרת החש לחץ חזק בחזה, קוצר נשימה ופונה לקבלת טיפול חירום, אז אובחן כסובל מאירוע לב ועבר צנתור בבית החולים.

נקודת מבטו של התובע: "המתח הכריע אותי"

בעל החברה, אדם בשנות השישים לחייו, סיפר שבסופו של יום הצליח להגיש את הערבות המכרעת למכרז וחש כי אבן נגולה מעל ליבו. אולם כבר בבוקר למחרת פקד אותו התקף לב חריף. הוא הדגיש כי במקביל לאירוע עמדה ברקע גם התפשטות נגיף הקורונה בארץ, אשר העצימה את חששותיו מפגיעה בפרנסה, מה שהוביל לטענתו למתח נפשי קיצוני.

עמדת ביטוח לאומי: מתח מתמשך אינו "תאונת עבודה"

המוסד לביטוח לאומי התנגד נחרצות לקבלת טענת התובע. עמדתם הייתה שמקרים של מתח נפשי מתמשך, להבדיל מאירוע חד ומוחשי, אינם נחשבים כתאונת עבודה לפי ההגדרה שבחוק. לשיטתם, אירועים מן הסוג הזה – גם כשהם מסתיימים בהידרדרות בריאותית – לא עומדים באבני הבוחן הנדרשות להכרה בפגיעת עבודה.

החלטת בית הדין: דרוש בירור רפואי נוסף

בית הדין בראשות שופטת בכירה התרשמה כי אף שבתיאור האירועים של התובע נותרו סימני שאלה מסוימים, לא ניתן לדחות את תביעתו בשלב הראשוני. ההחלטה התבססה על כך שיש סמיכות זמנים בין ההתרחשות החריגה בעבודה – ריצת הזמן נגד השעון להגשת המסמכים – לבין אירוע הלב הקשה.

השופטת עמדה על כך, שבמבט אובייקטיבי נדמה שהיה לתובע די זמן להגיע מעיר מגוריו אל היעד ולהגיש את הניירת, אולם מבחינה אישית-סובייקטיבית חווה התובע תחושת לחץ עזה. בית המשפט הבהיר כי לעתים, נסיבות אישיות ולחצים ייחודיים יכולים להוות בסיס לקשר סיבתי אפשרי בין העבודה לאירוע בריאותי.

צעד נוסף: מינוי מומחה רפואי לדיון בקשר הסיבתי

בית הדין הורה למנות מומחה רפואי מטעמו, שתפקידו לבחון האם קיים קשר רפואי ברור וסיבתי בין סערת הרגשות והמתח החריג שחווה התובע בשל הנסיעה המיידית ממקום למקום ומסירת המסמכים, לבין התקף הלב שכלפיו נטען כי התרחש יום אחר כך. חוות דעתו של המומחה עשויה להטות את הכף בתיק זה.

• אם המומחה יקבע כי המתח הנפשי החריג מהווה "אירוע חריג בעבודה" כדרישת החוק, סביר להניח שהתביעה תתקבל ובעל העסק יוכר כנפגע עבודה.
• לחילופין, אם המומחה יקבע כי מדובר בסבך מתחים רגילים שאינם קשורים ישירות לאירוע אחד חריג, ייתכן שהתביעה תידחה.

סיכום: מתי מתח במקום העבודה הופך לתאונת עבודה?

המקרה מעורר דיון חשוב בנוגע להבחנה בין עומסים רגשיים יומיומיים לבין אירוע חריג המתחולל בשל נסיבות בעבודה. החוק מכיר בתאונת עבודה כ"אירוע פתאומי" שניתן להצביע עליו במדויק, והוא שגורם לפגיעת העובד.

מתח מתמשך, כמו זה שתואר במקרים של עבודה תובענית או בשל שגרת חיים מאתגרת, אינו נחשב לרוב לתאונת עבודה. לעומת זאת, אם מסתבר כי אירוע חד, יוצא דופן וחריג – כמו לחץ עז סביב תחום עיסוק מסוים, הביא תוך זמן קצר לפגיעה בריאותית ממשית, רשאים בתי הדין להורות על מינוי מומחים ולשקול הכרה בפגיעה כפגיעת עבודה.

השלב הבא – מסקנותיו של המומחה הרפואי – יתנו את הטון הסופי האם יוכר התובע כנפגע עבודה, ויזכה בזכויות הנלוות לכך מול המוסד לביטוח לאומי.