בית המשפט פסק פיצויים נגד חברת כנסת בגין השמצה כלפי נהג מונית

מקרה של לשון הרע בין נהג מונית לנבחרת ציבור הוכרע לאחרונה בבית משפט השלום, כאשר נפסקו פיצויים משמעותיים לנהג אחרי שהושמץ בפומבי על ידי חברת כנסת מוכרת. האירוע עורר דיון ציבורי נרחב בשאלת חופש הביטוי ברשתות החברתיות והיחס כלפי נותני שירותים.

רקע – עימות בעת שירות הסעה

האירוע התרחש בסתיו 2019, כאשר נהג מונית העוסק באופן קבוע בהסעת ילדים עם צרכים מיוחדים, העביר את בתה של חברת הכנסת מבית הספר לבית המשפחה. בעת ההגעה, התגלע ויכוח בין הנהג לאם, שעמדה לקבל את פניה של בתה. הסיבה: דרישת הנהג שלא לאפשר לילדה לאכול במונית מחשש ללכלוך. המחלוקת המילולית במקום הפכה לתקרית מטרידה מבחינה ציבורית ומשפטית.

ההתרחבות לרשתות החברתיות

זמן קצר לאחר התקרית, העלתה חברת הכנסת פוסט ברשת חברתית, בו כינתה את הנהג בכינויים מעליבים, תוך שימוש בביטויים קשים ופוגעניים. בנוסף, היא כתבה שהנהג "צעק על בתה" ואף איים להוריד אותה באמצע הדרך. בפוסט צורף גם צילום מספר הרישוי של המונית, עובדה שאפשרה את זיהויו של הנהג בקלות יחסית.

הפוסט המקורי והתיעוד שבו זכו לתפוצה רחבה, לאחר ששוכפלו במספר עמודים פופולריים ברשת, מה שגרם לביקורת גוברת כלפי הנהג מצד גולשים רבים. חברת הכנסת אף הוסיפה פוסט נוסף, במסגרתו טענה שהנהג התלונן להנהלת הפלטפורמה והרשת הסירה את פרסומה בעקבות תלונתו.

הגשת התביעות

הנהג, שטען כי נפגע באופן אישי ותדמיתי קשה מהפרסומים, פנה לבית המשפט בדרישה לפיצוי, תוך הדגשה שנפגעו מקור פרנסתו ומעמדו המקצועי. בתביעתו עמד על כך שחברת הכנסת ייחסה לו מעשים שבפועל לא אירעו, ושברשת התפשטו טענות שקריות לגבי התנהלותו מול הילדה. בנוסף טען כי יידוע פרטיו והפצת תמונת המונית הביאו ללחץ מצד תושבים ואף לדרישות לפיטוריו.

לעומת זאת, חברת הכנסת השיבה כי פעלה מתוך רצון להגן על בתה, הסובלת מאוטיזם, וציינה כי האכילה במונית חשובה להתמודדות הילדה עם חרדות. היא הוסיפה כי לא ניתן לזהות את הנהג מהפוסט, פרט לשמו ולמספר הרכב, וטענה שכל דבריה אמת לאמיתה.

החלטת בית המשפט

בית המשפט בחן היטב את טענות הצדדים, את הראיות שהובאו ואת היקף הנזק האפשרי. השופט שעסק בתיק הסביר כי הביטויים בהם השתמשה חברת הכנסת בפוסט לא נחשבים לתגובות רגעיות שנאמרו בחום הרגע, אלא כתיבה פומבית שבאה לאחר מחשבה מסוימת ושיקול דעת. נקבע כי עצם פרסום התמונה של הרכב אפשר זיהוי ברור של הנהג.

• בית המשפט הדגיש כי מדובר בלשון הרע – מושג משפטי המתאר פרסום העלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במעמדו בציבור.
• נפסק כי חברת הכנסת חצתה את גבול חופש הביטוי בכך שנקטה בביטויים הפוגעים בשמו הטוב של הנהג, ופגעה בפרנסתו.

אמנם בית המשפט קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד וקבע פסיקת פיצויים בסך 30,000 שקלים לטובת הנהג, נוסף על הוצאות משפט בסך 6,600 שקלים ושכר טרחת עורך דין על סך 10,000 שקלים. בסך הכול, חויבה חברת הכנסת לשלם לו 46,600 שקלים.

דחיית התביעה הנגדית

במקביל, דחה השופט לחלוטין את התביעה שכנגד שהגישה חברת הכנסת כלפי הנהג, במסגרתה ביקשה לקבל פיצוי בסך של 80,000 שקלים בטענה כי התנהלות הנהג הפרה חובות חוקיות וגרמה לה להשפלה. בכך, נקבע כי לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לטענותיה והנהג לא חויב בפיצוי כלשהו.

• השופט הבהיר כי הפוסטים שפורסמו ברשת לא נבעו מהתרגשות רגעית, אלא משיקול דעת מודע ונעשה שימוש פסול בכוח הרשת להפצת מסרים.
• פרטים מזהים – כגון מספר רכב – מהווים אמצעי המסייע להזיק למי שאליו מופנה הפרסום.
• המשמעות: לשון הרע אינה מוגבלת רק לתקשורת המסורתית, אלא חלה גם על רשתות חברתיות והפצה מקוונת.

משמעות ההחלטה לעתיד

פסק הדין מהווה תזכורת ברורה לגבולות חופש הביטוי, בייחוד כאשר מדובר בפוסטים החושפים אנשים להעלבות או השפלות שניתן היה להימנע מהן. האינטרנט והרשתות החברתיות הם מרחב תקשורתי רב-עוצמה, אך מעבר לגדרי הביקורת הלגיטימית מסתתרת הסכנה בפגיעה פראית באחר.

החלטת בית המשפט מחזקת את המסר כי יש להפעיל אחריות וזהירות בכתיבה ובהפצה של דברי ביקורת ברשת, בעיקר כאשר מדובר בדמות ציבורית ובאזכורים של אנשים פרטיים. ההכרעה מדגימה את מאזן ההגנה על שמו הטוב של אדם מול זכות הציבור לדעת וחירות הביטוי, המתנגשות לעיתים בפורומים הפתוחים של המדיה החברתית.

סיכומו של עניין – באירועים מן הסוג הזה, הדין מבהיר כי אין מקום לשימוש בכינויים מעליבים והפצת פרטים מזהים כלפי הזולת, גם כאשר קיים קונפליקט רגשי או חברתי. כל לשון יכולה לחולל נזק ממשי, ומשכך מתערבת מערכת המשפט כאשר שיעור הפגיעה אינו מוצדק והוא חוצה גבול ברור.